פסק-דין בתיק תא"ח 23653-05-12

1.       התובע הגיש תביעה לפינוי מושכר על פי פרק ט"ז ל תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 (להלן - התקנות).

2.       בבסיס התביעה עומד הסכם שכירות מיום 20.2.12 שנחתם על ידי התובע והנתבעת, ועל פיו השכיר התובע לנתבעת דירת חדר וחצי ברחוב לוחמי הגטאות 40/8 בצפת (להלן - המושכר) לתקופה שמיום 1.3.12 ועד ליום 1.3.13. בהסכם נקבע כי דמי השכירות החודשיים הינם 1,300 ש"ח, אשר ישולמו ב-1 לכל חודש החל מיום 1.3.12. עוד פורטו בהסכם פריטי ציוד הנמצאים במושכר, ואשר אף הם הושכרו לנתבעת.

          בין תנאי ההסכם נקבעה חובתה של הנתבעת, כשוכרת, לתקן את כל הנזקים והקלקולים  במושכר מייד לאחר היגרמם.  כן נקבעה זכותו של התובע, כמשכיר, לבקר במושכר לשם בדיקת מצבו, לאחר תיאום מראש. עוד צוין כי במושכר מצוי חדר נוסף סגור שאינו מושכר ובו ציוד של התובע, וכי הנתבעת מתחייבת שלא להיכנס אליו.

3.       בכתב התביעה הועלו כלפי הנתבעת הטענות הבאות:

          *   הנתבעת התחייבה כי  1,140 ש"ח המגיעים לה מדי חודש כסיוע לדיור ממשרד השיכון יועברו ישירות לחשבון הבנק של התובע, על חשבון דמי השכירות החודשיים.

          *   נכון למועד הגשת התביעה (13.5.12) נותרה הנתבעת חייבת 350 ש"ח בגין דמי שכירות לחודשים מרץ - מאי 2012.

          *   הנתבעת הסבה נזק למכונת הכביסה, שהינה חלק מציוד התובע שהושאר במושכר.

          *   הנתבעת הסבה נזק לדלת הכניסה במושכר ולרגליות המזנון.

          *   בעת שהגיע התובע למושכר והעמיד את הנתבעת על חובתה החוזית לתקן את מכונת הכביסה, היא מנעה ממנו כניסה לחדר הסגור שבמושכר, נהגה כלפיו בתוקפנות, תוך אלימות מילולית, ואף רדפה אחריו אל הרחוב, תוך ניסיון תקיפה והשמעת חרפות וגידופים. היא אף הודיעה לו כי לא תרשה לו להגיע לדירה.

          *   בהתנהגותה כלפיו וכלפי המושכר והציוד גילתה הנתבעת את דעתה לבצע הפרות עתידיות של הסכם השכירות, שבעיקרן פגיעה במושכר ואי תיקון הנזקים שייגרמו לו.

          בכתב התביעה צוין כי לאור מעשיה של הנתבעת, המהווים הפרה יסודית של הסכם השכירות, הודיע לה התובע באפריל 2012 על ביטול ההסכם. למרות זאת, לא פינתה הנתבעת את המושכר והיא שוהה בו בניגוד לדין.

4.        בכתב ההגנה ציינה הנתבעת כי סכום הסיוע החודשי בשכר דירה שהיא מקבלת הינו 1,170 ש"ח, ולצורך כיסוי ההפרש שבין דמי השכירות על פי הסכם השכירות לסכום הסיוע היא העבירה לידי התובע אחת עשרה המחאות מעותדות בסך 130 ש"ח כל אחת. כשהתברר לה כי סכום הסיוע החודשי נמוך ב-30 ש"ח מהאמור לעיל, היא התחייבה כלפי התובע לשאת אף בסכום חודשי זה.

          כשביקשה הנתבעת לשלם לתובע את הפרשי שבין דמי השכירות החודשיים לבין סכום הסיוע החודשי, היא עמדה על החזרה לידיה של ההמחאות המעותדות.  מאחר והתובע לא החזיר לה  את ההמחאות המעותדות, היא נמנעה מלשלם לו את הפרשי דמי השכירות.

          הנתבעת טענה כי מכונת הכביסה התקלקלה מייד עם השימוש הראשון שהיא עשתה בה, והתובע הוא שסרב לתקנה. המחלוקת ביניהם היא שהביאה להתנהגות תוקפנית מצידו של התובע. כן טענה הנתבעת כי התובע הוא שהסב נזק למנעול ולידית דלת הכניסה בעת שנכנס למושכר על דעת עצמו. 

          התובעת כפרה בטענת התובע כאילו הוא התייצב בדירה במועד מסוים, הודיע על בטלות ההסכם ודרש כי תעזוב את המושכר.

          הנתבעת לא הכחישה את גובה הפיגורים בתשלום שכר הדירה, נכון למועד הגשת התביעה, וציינה כי היא מתחייבת לשלמם וכי היא "תפקיד את הכסף בקופת בית המשפט תוך שבוע ימים מיום הגשת כתב ההגנה, אך היא מבקשת שבית המשפט יתנה את העברת הכסף לתובע בהחזרת השיקים שמסרה לו לידיה" (סעיף 11 לכתב ההגנה).

5.        בחקירתו הנגדית ציין התובע כי הוא עומד על פינוי המושכר על ידי הנתבעת אפילו אם תשלם לו את מלוא דמי השכירות. בחקירה החוזרת, כשנתבקש להבהיר אמירתו זו,  הסתבר מתשובתו כי המחלוקת בין הצדדים גלשה לתלונה במשטרה, בה טענה הנתבעת כי התובע נכנס למושכר עם מפתח המצוי אצלו. הוא טען כי מעולם לא סוכם ביניהם כי ישיב לנתבעת את ההמחאות המעותדות בסך 130 ש"ח כל אחת, וציין כי ההמחאות חזרו כבלתי נפרעות.

6.        בחקירה הנגדית של הנתבעת היא ציינה כי  בתחילת תקופת השכירות, לאחר שהתובע נכנס למושכר, נעלמה ניירת רפואית השייכת לה ואשר הייתה במושכר.   היא הודתה כי החליפה על דעת עצמה את מנעול דלת המושכר. היא ציינה כי התובע סרב להחזיר שיקים שלה, ולפיכך הזעיקה למקום חבר שלה, על מנת שיסייע למציאת פתרון.

7.        בא כוח הנתבעת, בסיכומיו, טען כי ההכרעה בתביעת התובע צריכה להיגזר על פי מצב הדברים במועד הגשת כתב התביעה, ואין דרך להוסיף עובדות חדשות ועילות חדשות בשלב של הסיכומים, וללא תיקון כתב התביעה. לאור זאת, אין מקום להביא בחשבון את העובדה שעקב תקלה בירוקרטית טרם העביר משרד השיכון אל התובע את סכום הסיוע הניתן על ידו לנתבעת בגין חודשי שכירות ש לאחר מועד הגשת כתב התביעה. בא כוח הנתבעת ציין כי אחרי הדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 12.7.12 הפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט 670 ש"ח, העולים על סכום הפיגורים הנתבע.